<h1>ארחות חיים הלכ' ק"ש סימנים ט'—י'</h1>
<h2>דף יג:</h2>
המהלך בדרך עומד בפסוק ראשון והשאר קורא והוא הולך על רגליו. והראב"ד ז"ל כתב נהי דכוונת הלב לא בעינן אלא בפסוק ראשון מיהו המהלך צריך עמידה עד על לבבך כי היכי דלא לשוייה עראי ובדין הוא דנבעי עד סוף הפרק אלא כיון דבתר הכי כתיב ובלכתך בדרך א"א לומר כן מכלל דמשם ואילך הולך וקורא וכן נראה דעת הרשב"א ז"ל: היה ישן מצערין אותו ומעוררים אותו עד שיקרא פסוק ראשון מכאן ואילך אם אנסתו שינה אין מצערין אותו.
